<h1>רבינו ירוחם נט"ו אות י"ז ח"ג</h1>
<h2>דף נב:</h2>
ארי יש לו דריסה בכל בהמה וחיה ועוף כך פשוט. זאב יש לו דריסה בבהמה דקה כמו כבש. ובפ' הנז' יש ב' לשונות בגמרא אם בא לחלוק רבי יהודה על תנא קמא דתנא קמא אמר ודרוסת הזאב כלומר שיש לו דריסה אפילו בגסה כגון שוורים וכיוצא בהן ופליג רבי יהודה ואמר בדקה דוקא, או לא פליגי ובא לפרש דברי רבנן. וי"מ דכיון דאיכא בגמרא תרי לישני עבדינן לחומרא ונחלקו והלכה כרבנן ויש לזאב דריסה בבהמה גסה, וכן בספר התרומות. וי"מ שהכריעו מלשון הגמרא דלא פליגי אלא בא לפרש דברי חכמים ואין לזאב דריסה בבהמה גסה כלל, וכן כתב רי"ף והרמב"ם, זולתי שפסק שיש לו דריסה בעגלים קטנים, והרמב"ן כתב דאין לו דריסה אפילו בעגל הרך וכן הסכימו רוב הפוסקים וכן נר' עקר וכן כתב הרשב"א. חתול ונמיה אין להם דריסה בכשבים וכיוצא בהן אלא בגדיים וטלאים וכל שכן בכל העופות. ואיכא תרי לישני בגמרא לישנא קמא חלק בין מצילין לאין מצילין שאם יש מצילין או שהיא עצמה מצלת לעצמה יש לו חימה גדולה ואז יש לו דריסה אפילו בגדיים וטלאים ואם אין מצילין אין להם דריסה אפילו בעופו' וללישנא בתרא אין חלוק בין מצילין לאין מצילין דבכל ענין יש להם דריסה בגדיים וטלאים ואין להם דריסה בכשבי' וכיוצא בהן ויש להם דריסה בכל העופות יש פוסקים כלישנא בתרא, ויש פוסקין כלישנא קמא, ורי"ף פסק כלישנא בתר' שלא חלק וכן כתב הרמב"ם ורוב הפוסקים והרשב"א וכן עקר. דוב ונמר כתבו המפרשי' דאין להם דריסה כלל. ונראה מדברי הרשב"א שיש להם דין חתול ונמיה וכן עקר.
<h2>דף נג.</h2>
שועל ספק בגמרא ואזלינן לחומרא ויש לו דריסה. והתוספות כתבו כמו חתו' ונמיה, ומעשה דמרחץ דבית היני היה ברחל קטנה פירוש בגדי או טלה אבל אין לו דריסה בכשבי' וכיוצא בהן. אבל הרמב"ם כתב שיש לשועל דריסה בבהמה דקה כגון כבשים וכיוצא בהן. נראה מדבריו דמעש' דבית היני היה ברחל גדולה. כלב פשוט בגמרא דאין לו דריסה והרי הוא כנקב בעלמא. חולדה אין לה דריסה אפילו בגדיים וטלאים ויש לה דריסה בכל העופות. גס הוא אצור שצדין בו העוף ויש לו דריסה בכל העופות ואין לו דריסה בגדיים וטלאים. נץ שהוא גאוילאן יש לו דריסה בעוף הדק אפילו יהיה גדול מן הנץ ואין לו דריסה בעוף הגס כגון תרנגולין וכל שכן באווזין ולא בגדיים וטלאים. אבל יש לו דריסה בגדיים וטלאים אם נקב לבית חללו, ופרש"י [לעיל נ"ב ע"ב] ואם נקב לחלל דינו כקוץ עד שינקבו הדקין כי הארס שלו אינו מזיק להם ודינו כנקב, והרמב"ם כתב שהארס שלו מזיק ושורף ומיד שנקב לחלל טרפה, וכן כתב הרי"ף דרוסת הנץ בגדיים וטלאים עד שתנקב לחלל ופסולה ואם לא נקב לחלל כשרה וכן נראה עקר. שאר עופות טמאים יש להן דריסה בעופות כמותן לא בגדולים מהן. י"מ דזה מיירי בעופות גדולים מן הנץ וקטנים מן הגס אבל למטה מן הנץ אין להם דריסה לשאר עופות טמאים. וי"מ דבכל שאר עופות טמאים מיירי אפילו בקטנים יותר מן הנץ ויש להם דריס' בעוף כמותם, וראשון תפסו עקר.
